כשפתחתי את תיבת המייל שלי לפני מספר שנים הופתעתי לקרוא את ההודעה הבאה:

 

"...באמת שנים שלא דברנו, מקווה שאתה עדיין זוכר אי שם במרתפי הזיכרון... הייתי תלמיד שלך בקורס תנ"ך... מאז עברו הרבה מים בנהר, מפה לשם התארסתי עם אהובתי משכבר הימים... כחלק מההכנות לחתונה החלטנו להתחתן בטקס יהודי ישראלי אלטרנטיבי ובאופן טבעי השם הראשון שעלה לי בראש כשחשבתי על מי הייתי רוצה שיערוך את הטקס – היית אתה..."

 

עובדה מצערת היא שמדינת ישראל אינה מכירה חוקית באפשרות כי ישנה יותר מדרך אחת להיות יהודי. מאז שנות התשעים בין היתר גם כתוצאה מרצח רבין חלה התעוררות ומודעות גוברת לצורך בקיום דיאלוג מחודש עם זהותנו היהודית ישראלית תוך הבנה כי עקב פלגנות, קנאות ושנאת חינם חרבו מקדשנו ואבדה ריבונותנו בעבר וזו מאיימת להתרחש בדרכה שלה גם בהווה.

 

​גברים ונשים רבים בוחרים בלימוד מחודש עם מקורות היהדות שהודרו מרבים מהם כתלמידיי החינוך הממלכתי תוך נכונות למעורבות ושותפות בטקסי מעגלי החיים השונים, במועדים וחגים על פי מחזור השנה ובעשייה חברתית המקיימים את רוח הדברים שבמסכת אבות: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים".

 

בהתאם לכיתוב על חולצת השומרית של בנותיי "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" בחרנו במעשה.

 

הדיאלוג עם היהדות מתחייב היום יותר מתמיד, אל מול המציאות הפוליטית הקיימת והצביון היהודי הנלווה לה,  כך שהיחיד יוכל להתקשר לסיפור הגדול של עמו. זה המרומם את חירות המחשבה והרצון החופשי, כמו גם את חיי האדם וכבוד האדם בהיותו נברא בצלם אלוהים....

אמשיך בעריכת חופות ליברליות ושוויניות כי זאת הדרך הראויה לצקת תוכן רלוונטי ציוני ומשמעותי למלים המסורתיות הנהוגות בהכנסת ספר התורה לארון הקודש: "כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם תּורָתִי אַל תַּעֲזבוּ... דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבתֶיהָ שָׁלום..." (משלי ג 17-18, משלי ד' 2 , איכה ה', 21)

 

​נרגש מההזמנה השבתי במייל חוזר לתלמידי לשעבר: "..יש פעמים שהברכות השגרתיות ביותר מבטאות בפשטות את הלך הנפש הטבעי והמדויק ביותר - מזל טוב. אשמח לשוחח ובמידת האפשר לייעץ לכם בבחירת הנתיב הנכון בעבורכם"

​

לקריאת הטור המלא לחצו כאן